קליטת אובייקטים במיינד ומודעות

תהליך קליטת האובייקטים הנקלטים ע"י 5 החושים במיינד בהקשר למודעות
 
השם "mind object" (אובייקטים שבמיינד) בא לחדד נקודה שלמעשה תפיסת האובייקט מתרחשת במיינד ולא בחוץ.
הכוונה היא כי המודעות היא לרושם האובייקט שעל גבי ההכרה (המיינד) שבפנים ולא לאובייקט שבחוץ.
 
לדוגמא אני מסתכל על ציפור.
גלי אור של דמות  הציפור עוברים דרך העיניים והמוח ומופיעים על גבי ההכרה.
יש השוואה וזיהוי במיינד לדמות הציפור.
המודעות לדמות הציפור התרחשה רק כשרושם הדמות הופיע על גבי ההכרה (מיינד).
התחושה היא שהציפור נמצאת "שם" כיון שיש במיינד תפיסת מרחב, המצביעה שהציפור "שם" ולא "פה" במיינד . *()
אולם המודעות, היא לדמות הציפור שנמצאת על גבי ההכרה בפנים ולא לציפור עצמה שבחוץ.
המקור לדמות הציפור שנחווה בתוך המיינד הוא בחוץ, אבל הרושם עצמו הוא פנימי על גבי ההכרה והמודעות היא לרושם שמופיע על גבי ההכרה שבפנים ולא לציפור עצמה שבחוץ.
אם נעצום את העיניים דמות הציפור תעלם. מדוע? "הרי הציפור עצמה עדיין שם".
כיון שאין מעבר של גלי אור למוח ולהכרה דמות הציפור לא מופיעה על גבי ההכרה ולכן אין מודעות. המודעות לדמות הציפור תלויה בכך שדמותה תופיע על גבי הכרה.
 
המודעות היא אף פעם לא לאובייקט עצמו אלא לדמות האובייקט המשתקפת על גבי ההכרה.
 
*(המיינד מצביע שהציפור "שם" ולא "פה" כדי שנוכל לתפקד במרחב עולם התופעות.)
 
לדוגמא מישהו שורק במשרוקית לידנו.
גלי קול עוברים דרך האוזניים והמוח ומופיעים על גבי ההכרה.
יש השוואה וזיהוי במיינד לצליל של משרוקית.
המודעות לצליל המשרוקית התרחשה רק כשרושם הצליל הופיע על גבי ההכרה (מיינד).
התחושה שהצליל נמצא "שם" כיון שיש במיינד תפיסת מרחב המצביעה שהצליל "שם" ולא "פה" במיינד.
אולם המודעות היא לרושם של הצליל שנמצא על גבי ההכרה בפנים ולא לצליל שבחוץ.
המקור לצליל המשרוקית שנחווה בתוך המיינד הוא בחוץ, אבל הרושם עצמו הוא פנימי על גבי ההכרה והמודעות היא לרושם שמופיע על גבי ההכרה שבפנים ולא לצליל המשרוקית שבחוץ.
אם נסתום את האוזניים הצלילים ייעלמו. מדוע? "הרי הוא עדיין שורק במשרוקית"
כיון שאין מעבר של צלילים למוח ולהכרה אין מודעות.
המודעות לצלילים תלויה בכך שהם יופיעו על גבי ההכרה.
 
דוגמא מעבר לכך,דרכתי על קוץ.
גלי תחושה עוברים מהרגל  דרך חוט השדרה והמוח ומופיעים על גבי ההכרה.
יש השוואה וזיהוי במיינד למשמעות התחושות.
המודעות היא לגלי התחושות המופיעים על גבי ההכרה.
התחושה היא שכואב לי "שם" ברגל כיון שבמיינד יש תפיסת מרחב המצביעה שהכאב "שם" ברגל ולא "פה" במיינד.
אולם המודעות היא לרושם תחושת הרגל הנמצא על גבי ההכרה שבפנים ולא לרגל עצמה.
דוגמא שיכולה להבהיר את הנקודה היא אותו מקרה של דריכה על קוץ אבל לאדם שחוט השדרה קרוע.
פועל יוצא מכך אין מעבר של גלי תחושה דרך חוט השדרה למוח ולהכרה.
כיון שגלי התחושה לא הגיעו להכרה אין מודעות.
אם מקור התחושה והכאב הוא ברגל עצמה ולא בהכרה היינו חשים כאב גם במקרה זה.
אדם זה אפילו אם יראה בעיניו שדוקרים אותו עדיין לא ירגיש כאב וגם ההיגיון לא יפעילו.
המקור לתחושות הפיזיות הוא הגוף הפיזי אולם המודעות לתחושות הפיזיות מתרחש כשרושם התחושות הפיזיות מופיע על גבי ההכרה.     
המודעות לתחושות הפיזיות תלויה בכך שהם יופיעו על גבי ההכרה.
 
*הרחבה בסוף – פיזיקה, מכאניקת קוונטים והקשר למודעות
 
דוגמא לפעולת אינסטינקט :
הכנסתי את כף הרגל לדלי עם מים רותחים.
גלי תחושה עוברים מהרגליים  דרך חוט השדרה למוח ומהמוח להכרה.
יש השוואה וזיהוי במיינד למשמעות התחושות.
תהליך ההשוואה והזיהוי (sankara) מתרחש ברובד התת-מודע של המיינד.
פקודה מהרובד התת-מודע, התגובה האינסטינקטיבית, של הוצאת הרגל מהמיים מתרחשת מיד לאחר מכן.
התגובה האינסטינקטיבית מגיעה אפילו לפני שהתחושות הגיעו לרמה המודעת.
הרמה המודעת מגיעה רק לאחר השיפוט ולאחר מכן התחושות המנטאליות לגבי התחושות שנחוות .
במקרה זה שיפוט של דחייה ולאחר מכן תחושות מנטאליות לא נעימות בגוף ובעיקר באזור הכוויה.
פקודות תגובה לגוף מהרובד המודע, קודמת להם תחושה מודעת ולאחר מכן פקודה של מחשבה, רצון מודע, על גבי ההכרה.
תהליך איטי בהרבה מהאינסטינקט.
האינסטינקט, הפקודות לגוף מהרובד התת-מודע, מתרחש עוד אפילו לפני שהתחושה עצמה הגיעה לרמה המודעת.
הסבר קצת יותר מפורט: במאגר התת-מודע יש זיכרון של תחושות מסוימות המצריכות תגובת חירום מהירה כגון צריבה, דקירה, כווייה,התחשמלות וכו' .
במידה ובתהליך ההשוואה והזיהוי נמצא כי התחושה הנוכחית עונה להגדרה זו, ההתניה היא של פעולה מיידית מהרובד התת-מודע, בלי להמתין לרצון המודע, כדי להימנע מפגיעה. (תגובת חירום).
האינסטינקט זו לא פעולה מכאנית של הגוף הפיזי.
תפקודו של האינסטינקט תלוי בקיום הרושם על גבי ההכרה ומודעות.
אדם שחוט השדרה קרוע גלי תחושה לא יעברו מכף הרגל למוח ולהכרה.
כתוצאה מכך לא יהיו גלי תחושות פיזיות על גבי ההכרה ולא תהיה מודעות לכוויה.
כתוצאה מכך לא יהיה אינסטינקט של הוצאת הרגל מהמיים.
דוגמא נוספת היא אדם הנמצא בהרדמה.
תחושות פיזיות מהרגל יעברו להכרה אולם כיון שאין מודעות האינסטינקט לא בא לכדי פעולה.
אם האינסטינקט היה תגובה אוטומטית מכאנית לגירוי חיצוני הנמצאת ברגל עצמה הוא היה מזיז את הרגל גם במקרים אלה.
 
דוגמא נוספת: תגובת אינסטינקט כתוצאה מרעש של פיצוץ חזק (בהלה)
דרך האוזניים עוברים גלי קול ומופיעים על גבי ההכרה.
השוואה וזיהוי למשמעות הצליל ברובד התת-מודע (זיהוי לצליל שמצריך תגובת חירום).
מיד לאחר הזיהוי יש תגובה אינסטינקטיבית מהרובד התת-מודע של תזוזת הגוף הפיזי.
התגובה האינסטינקטיבית מגיעה לפני שהתחושות הגיעו לרמה המודעת.
הרמה המודעת מגיעה לאחר שהתבצע שיפוט לגבי הצלילים שהתקבלו.
במקרה זה שיפוט של דחייה ולאחר מכן תחושות מנטאליות לא נעימות בגוף.
גם מקרה זה מראה כי אם האינסטינקט היה תגובה אוטומטית מכאנית של הגוף לגירוי חיצוני, הוא לא היה מגיב במקרה זה כיון שלא היה שום גירוי גופני חיצוני.
 
תגובת האינסטינקט היא אכן אוטומטית אולם מקור האינסטינקט הוא ברובד התת-מודע של המיינד (הנפש).
למה נדמה ש"זה לא אני שהזזתי את הרגל זה קרה לבד"
הרובד התת-מודע פועל ללא הרצון המודע. אנו מזדהים עם הרצון המודע כ"אני". אנו בדרך כלל לא מודעים לרבדים התת-מודעים, כדי להבין שהם חלק בלתי נפרד מהמיינד (נפש).
 
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s