התבוננות והבנה

התבוננות והבנה
 
כל התרכובת גוף-נפש (body-mind) מהווה כלי התבוננות, שבאמצעותו אני מתבונן בעצמי.
 
"אני מתבונן בעצמי כדי  להבין מי אני"
 
אני – נגזר מהמילה אין  (דע מאין באת…)
עצמי – נגזר מהמילה עצם (אובייקט, עצם ההתבוננות)
התבוננות והבנה – נגזרות מהמילה בין (המרווח בין המתבונן לכלי ההתבוננות)
 
ההתבוננות זו הפעולה בין המתבונן – האני ,  לכלי ההתבוננות – העצם
אני מתבונן בעצמי – המודעות מופנית כלפי פנים
אני מתבונן בעצמי – אני מתבונן בתרכובת גוף-נפש
אני מבין כי אני הוא המתבונן, והתרכובת גוף-נפש הוא העצם עליו אני מתבונן.
המתבונן הוא הסובייקט, האני, היודע, ההווה, המרכז, הנקודה הסטטית בתוכי היודעת את כל המשתנה.
העצם עליו אני מתבונן הוא האובייקט, העצמי כל המשתנה בתוכי, התרכובת גוף-נפש.
אני יודע את הגוף – kaya
אני יודע את התחושות המנטאליות – vedana
אני יודע את המחשבות ומצבי הרוח – mind
אני יודע את הרשמים מבחוץ הנקלטים על ידי 5 החושים – mind object
עם ההתבוננות עולה יכולת ההבחנה, אני מבין את האשלייה שבתוכי:
 
המהות והתופעה –
המתבונן (האני) מזדהה עם כלי ההתבוננות (העצמי) .
היודע מזדהה עם האובייקט אליו הוא מודע.  
 
…הגל הוא תופעה שמקורה המים והמים הם מהותו של הגל.
מזווית הראיה של הזדהות עם הגל, רגע העלמותו של הגל הוא רגע המוות שלו.
מזווית הראיה של המים הגל הוא חלק בלתי נפרד, הופעתו והעלמותו של הגל הם תופעה שמופיעה ונעלמת בתוכו אך המהות, המים עצמם אינם נפגעים מהיעלמותם של הגלים…
 
אני מזדהה עם התרכובת גוף-נפש, משמע אני חושב כי התרכובת גוף נפש, התופעה, היא האני, היא מהותי.
עם ההזדהות עולה אשליית המיינד. תפיסת האני הנפרד, תפיסת האגו, תפיסת הנפרדות.
אני מבין כי התרכובת גוף-נפש היא תופעה בתוכי המופיעה, משתנה ונעלמת.
אני מבין כי התופעה אינה נפרדת מהמהות,  תחושת הנפרדות היא אשליית החושים.
התופעה שבתוכי (תרכובת גוף-נפש) נובעת ממהותי…כפי שגל הנובע מהמים אינו נפרד מהמים…
אני מבין כי אני לא יכול להתבונן,ביודע, במרכז, במהות, באני.
כדי שאני אוכל להתבונן באני צריך שיהיה "בין" (מרווח)
ה"בין" קיים רק בין אני לעצמי – תרכובת גוף-נפש
אני מבין כי המהות, המרכז, האני,  לא ניתן לתפיסה, לא ניתן להבנה. (כיוון שאין מרווח)
אני התופס הבלתי נתפס…אני המתבונן הבלתי ניתן להבנה…
 
"אני חושב משמע אני קיים" אמר דקארט
יותר נכון לומר "אני חושב משמע האגו קיים" , "אני חושב משמע האני הנפרד קיים"
אך האם אני היא המחשבה  והמחשבה היא אני ? האם המחשבה היא מהותי?
אם כך, מה קורה איתי כשאני לא חושב ?
האם ברגע שאני לא חושב אני לא קיים ?
מיהו זה היודע את הופעתה והיעלמותה של המחשבה ?…
 
תובנת מהות הידיעה עולה בעת העלמות המחשבות בשילוב עם מודעות בהירה.
הידיעה היא הנקודה הסטטית במרכז הגלגל, עין דוממת בתוכי היודעת את כל המשתנה.
אני מודע לכך שאני יודע
אני יודע שאני יודע, שאני יודע, שאני הוא היודע, שאני
הידיעה היא מהותי, אני הידיעה – זה משהו שאי אפשר להבין רק לחוות, זוהי תובנה הנובעת מהתנסות ישירה.
אני מבין כי אני יכול לדעת את המהות, המרכז, האני בתהליך של טיהור הנפש (טיהור ה-mind) וכך להשתחרר מהאשלייה.
 
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s