פרק 6 זווית הדת

זווית הדת, ידע המסורת
 
הדת, ידע המסורת הם התובנות וידע החקירות החיצוניות והפנימיות אשר עוברים מדור לדור.
 
 "לא תישא את שם ה' לשווא…"
 
הדיברה באה למנוע שימוש לא נכון בשם המפורש וההעדפה היא לא להשתמש במושג "אלוהים" "יהווה" וכו'.
 
 מה הסיבה, איזה סכנה יש בכך? (כפתרון אומרים "אלוקים" אבל זו התחכמות.)
 
שלילת הגשמות ושלילת התארים הם מושגי יסוד כדי להבין מדוע:
 
שלילת הגשמות ושלילת התארים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 
שלילת הגשמות היא עיקרון מרכזי במטאפיזיקה ובתאולוגיה הכללית, ובעיקר בהגות של דתות המערב. עקרון שלילת הגשמות מורה על כך שהאל מופשט, אבסטרקטי, איננו חומרי. למרות השם שניתן לעיקרון זה, אין לראות בו אמונה בכך שהאל איננו גשמי בלבד. לעיקרון שלילת הגשמות נספחות דעות או מצוות נוספות התלויות בו ומשלימות אותו, כדוגמת שלילת התארים מהאל, איסור עשיית פסלים ומסכות ובעקיפין צמצום והגבלה על תחום האישות. שלילת הגשמות הינה מעיקרי האמונה היהודית ומהעיקרים המכוננים בדת האסלאם
תורת שלילת התארים או תאולוגיה שלילית היא רעיון הגותי המצוי בפילוסופיה היוונית, ומאוחר יותר בחיבוריהם של הוגים יהודים רציונליסטיים בימי הביניים: רס"ג, רבנו בחיי אבן פקודה ובעיקר הרמב"ם.
תורה זו שוללת באופן מוחלט ייחוסים של תארים עצמיים לאלוהים; כלומר – אין בנמצא ישות אלוהית מרכזית ולה תכונות מסוימות, אלא אלוהים הוא אחד, והוא הוא עצמו ולא יותר מכך. מכאן שהכינויים המיוחסים לאלוהים: "רחום", "גיבור" וכן הלאה, אינם יכולים להתפרש כפשוטם.
מבחינה דתית, תורה זו היא פיתוח פילוסופי כמעט ישיר לאמונת אחדות האל, שעומדת בבסיס המונותאיזם. מבחינה זו שלילת התארים קרובה במטרתה לשלילת הגשמות.
יש לציין שהוגי הדעות היהודיים לא ראו את שורש הרעיונות האלו בפילוסופיה היוונית, אלא בנביאים ובחז"ל, כאשר הפילוסופיה היוונית ממשיכה את דרכם בנקודות אלו.
מתפיסותיו של הרמב"ם
הרמב"ם דגל בשלילת ההגשמה (ממשות פיזיקלית, גוף) ושלילת התארים (תכונות חיצוניות; רגשות, לדוגמה) מהאל מכל וכל. רובו המוחלט של החלק הראשון מספרו מורה נבוכים נועד לטהר את המחשבה היהודית משתי תפיסות אלו. שלילת שתי תפיסות אלו נגזרת לדעתו מהפסוק "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", שכבר בתקופות קדומות היווה פסוק מכונן[16], וזו הסיבה שכה הרבה ללחום בהן ואף קבע את "ייחוד האל" ו"שלילת ההגשמה" לשניים משלושה עשר העיקרים שניסח. תפיסת גשמות האל הייתה נפוצה בקרב ההמון היהודי כמו גם אצל מיעוט מחכמי ישראל (דוגמה מפורסמת: ר' משה תקו, בן תקופתו של הרמב"ם), ומפרספקטיבה של זמן ניתן לקבוע שמלחמתו של הרמב"ם בתפיסה זו נחלה הצלחה מוחלטת. התפיסה שעמה התעמת הרמב"ם בנושא תוארי האל רווחה הרבה יותר בקרב ההמון ובקרב החכמים, והצלחת הרמב"ם לגביה הייתה מועטה.
הרמב"ם הדגיש שיש לפרש את הפסוקים כך שביטויי ההגשמה אינם אלא לשון מושאלת, ושאת רבות מאגדות חז"ל יש לקבל שלא כפשוטן (בפרט אם הן סותרות ברובד זה את השכל), אלא להבינן כמשלים, בניגוד לרוב העם והחכמים בדורו.
שאלה שחוזרת על עצמה רבות – האם אתה מאמין באלוהים?
 
פרדוקס ההכללה.
 
הכללה שבמידה והיא נכונה היא סותרת את עצמה.
 
שלילת הגשמות ושלילת התארים נובעים מחוסר יכולתנו להגדיר את הבלתי ניתן להגדרה…כך שאנו מגדירים אותו כבלתי ניתן להגדרה…
 
ההכללה: אלוהים קיים אך הוא בלתי ניתן להגדרה.
 
מעצם הכללה זו למעשה הגדרנו את אלוהים, הגדרנו אותו כבלתי ניתן להגדרה.
משמע, במידה והכללה זו נכונה, ההכללה מתבטלת מעצמה.
מדוע?
כי ההכללה מגדירה את אלוהים, בסתירה להכללה עצמה שהוא בלתי ניתן להגדרה.
כך שאם ההכללה זו נכונה אי אפשר אפילו לצאת עם הצהרה זו.
אם ההכללה נכונה והוא בלתי ניתן להגדרה אפילו ההצהרה "האלוהים קיים" מגדירות אותו כקיים.
אם הוא בלתי ניתן להגדרה אפילו המילה "אלוהים" מגדירה אותו כאלוהים.
אז מה ניתן לומר על אלוהים אם הוא בלתי ניתן להגדרה? אם אפילו "אלוהים" זה סוג של הגדרה.
מה ניתן להגיד? מה ניתן לעשות?
פשוט להפסיק לנסות להגדיר את הבלתי ניתן להגדרה…להפסיק לנסות לתפוס את הבלתי נתפס…
פשוט להפסיק להגיד, להפסיק לעשות…
פשוט לשתוק…
האם יש אלוהים?…
פשוט לשתוק…
האם אתה מאמין באלוהים?…
פשוט לשתוק…
אבל למה אתה לא עונה?
פשוט לשתוק…  ("סייג לחוכמה שתיקה")
"אהיה אשר אהיה" זוהי התשובה שניתנה למשה כשנשאל לשמו…
 
 
"אלוהים אחד" , "אין עוד מלבדו" , "אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ"  מה המשמעות של מושגים אלו?
אם "אלוהים אחד" ו"אין עוד מלבדו" – הגיון פשוט אומר שזה כולל גם את העולם הזה ואותנו…רק שאנו עיוורים לראות את המציאות הזו…
"אחד אלוהנו בשמיים ובארץ" – שכחנו שהוא נמצא גם בארץ…מסך הבורות שבעינינו מסתיר מאיתנו זאת…
 מהי המשמעות של האחד ללא השני, המהות, המקור, השורש, האחדות?
 
 "כל תנועה, כל שינוי, כל תופעה מחייב תווך, מהות על גביו יתרחש השינוי."
 
האחדות, המהות ניתנת רק לידיעה לא להבנה.
ניתן להבין מה לא ניתן להבנה…
 
תווך, מהות האחדות קיים תמיד גם כשאין מודעות…
תווך, מהות האחדות קיים ללא תנאי… ללא התחלה וללא סוף…
על פניו מופיעות כל התופעות, כל מה שמופיע וחולף, כל המשתנה, כל הזמני…
מהות תווך בלתי נתפס, שממנו נובע הזמן החומר החלל והיקום כולו…
המהות התווך ממנו נובעות כל התופעות ואליו חוזרות כל התופעות…ממנו אני נובע ואליו אחזור…
תווך האין. יש מאין. "דע מאין באת ולאן אתה הולך"   ,  "דע כי מהאין באת ואל האין אתה הולך"…
108   :
1 מייצג את האחדות – "אלוהים אחד" , "אין עוד מלבדו"
0 מייצג את הבלתי ניתן לתפיסה, בלתי ניתן להבנה, בלתי ניתן להגדרה – "לא תישא את שם ה' לשווא" , "לא תשים לך תמונה או פסל"
8 מייצג את האינסופי, נצחי, האלמוות, קיום ללא תנאי, מעבר לזמני, הסיבה ממנה נובע עולם התופעות . "אלוהים גדול" , "בורא עולם" (בורא בלשון הווה, בריאה המתרחשת בהווה בכל רגע ורגע)
י.ה.ו.ה. –משורש המילים:  הווה, היה ויהיה, הוויה הכוללת את שלושתם.
הזמני והנצחי, השתנות וסטטיות בכפיפה אחת. כל מה שהיה וכל מה שיהיה אשר תמיד מתרחשים בהווה, על גבי תווך ההווה.
גם המוחלט וגם היחסי, גם הסיבה וגם התוצאה, גם הבלתי נתפס וגם הנתפס, גם הבלתי ניתן להגדרה וגם הניתן להגדרה, גם הקבוע וגם המשתנה, גם הכל וגם כלום, גם האחדות וגם השונות, גם הנצחי וגם הזמני גם ההווה וגם העבר והעתיד. הכל בכפיפה אחת.
 
כאוקיינוס אינסופי, נצחי, התווך שעל פניו מופיעים הגלים כל התופעות, כל מה שמופיע וחולף, כל המשתנה, כל הזמני…
ההכרה והחושים, שגם הם תופעה, יכולים לתפוס ולהבין רק את הגלים, התופעות שעל פני האוקיינוס האינסופי…לא את מהותו של האוקיינוס עצמו… 
 
תובנת האחדות –  מודעות למהות התווך שממנו נובעות כל התופעות…ידיעת תווך האחדות…
                        אחדות המודעת לעצמה כאחדות….
                        אחדות היודעת את עצמה כאחדות טהורה…
                        מהות אחת לכל הקיים…
                        הכל מהות אחת…
 
אחדות, הווה, הוויה, קיום, אמת, אושר,חופש, אהבה, ידיעה אינסופיים…
 
 
אולם מדוע ההעדפה לא להשתמש במושג "אלוהים"…? ("לא תישא את שם ה' לשווא")
נאמר כבר שהוא מעבר לכל תפיסה…
איזה משמעות המושג הזה תופס בהכרתנו כשאנו מתחילים להשתמש בו בתדירות?…
נוצרת האשלייה שאנו תופסים אותו…
האלוהים הופך לאובייקט…
אני הסובייקט והאלוהים הוא האובייקט, משהו נפרד ממני…
כשאלוהים הופך להיות נפרד ממני, אובייקט, אז אפשר לשייך אותו, לתפוס עליו בעלות…
"האלוהים שלי"… "לא האלוהים שלך"…
ואז אפשר לעשות מניפולציות בשם האלוהים…לדבר בשם האלוהים…
להפיץ בורות, פירוד, שנאה בשם האלוהים…
יש דוגמאות רבות בהיסטוריה של מעשים נוראיים שנעשו בשם האלוהים…
"אלוהים שלי"…
 הייתכן…??? זהו השימוש בשם המפורש שהדיברה באה למנוע!
"לא תישא את שם ה' לשווא…"
"אהיה אשר אהיה" זוהי התשובה שניתנה למשה כשנשאל לשמו…
 
האהבה מאחדת, האיחוד הוא אהבה, אהבה היא האחד, והאחד הוא אהבה.
האחדות שנמצאת במהותן של כל התופעות, השונות, האחדות שבשונות.
אדם שמצליח להסיר את הבורות מעיניו ורואה את מהות האחדות בכל אשר פוגשות עיניו, הוא אדם של אהבה… הוא שרואה את האחדות, את האחד בכל מקום…
רק אז  יש משמעות למושגים "אלוהים אחד" , "אין עוד מלבדו".
 
האחדות, המהות הפנימית קיימת בסתירה למציאות שנחוות דרך החושים, לשונות.
אנו מנסים להבין את העולם דרך השונות…אנו מנסים להגדיר את עצמנו דרך השונות…האנשים הסובבים אותנו גם הם בחשכה…גם האנשים שסביבנו מגדירים את עצמם ואותנו דרך השונות…יש מלחמות…שני אנשים, שני עמים ששכחו כי המהות היא אחת…וכך המציאות החיצונית עומדת בסתירה למהות הפנימית…ובהמשך ככל שהמציאות החיצונית סותרת את המהות הפנימית הולכת ונשכחת מליבנו המהות…הפחד, השנאה, והפירוד עולים בנו…אנו מתחילים להאמין כי המציאות החיצונית זו האמת…אנו מתחילים להאמין שהאלוהים, המהות היא נפרדת…אנו מתחילים לשייך את המהות אלינו ולהפרידה משונאינו…ובלי משים לב, נשכחת מליבנו המהות הבלתי נפרדת, האחדות הפנימית…הפסדנו במערכה האמיתית.
 
ואז עולות תפיסות הפירוד… יש לי מהות שונה…יש לי מהות נעלה ואתה נחות…אנחנו עם בעל מהות נעלה…אנחנו גזע בעל מהות נעלה… מהות הגבר נעלה על האישה…מהות האדם נעלה על החייה… ועוד הצהרות מסוג זה.
זוהי אותה בורות המשתמשת במושגים "אלוהים אחד" , "אין עוד מלבדו" כדי לתפוס בעלות על אלוהים…
אי אפשר להתעלם מכך שעל פני השטח יש הבדלים בין עמים, גזעים, מסורות, דתות, בין גבר לאישה, בין אדם לחייה וכו'.
אולם את ההבדלים יש לראות מעיני האחדות. ההבדלים הם רק על פני השטח. זוהי השונות של האחדות. האחד שמתגלם בעולם התופעות. הנצח במעטה הזמני. האחד המופיע בצורות שונות. הידיעה, האחדות, המהות המתכסה מרצון בבורות…
כמו שמהאוקיינוס נובעים גלים רבים בגדלים וצורות שונות, אולם לכל הגלים מהות אחת – המיים.
האם יכולת שיש למישהו יותר ממישהו אחר משנה את מהותו…?
ליכולת של כל אינדיבידואל יש השפעה על התפקידים והאחריות שיקבל על עצמו.
אדם עם יותר יכולת יש לו גם יותר כוח והשפעה וכפועל יוצא יש לו גם יותר אחריות.
אולם האחריות היא גם לא ליפול לחשכת הבורות ולהיתפס לרגשות של יהירות וגאוותנות.
אדם עם יותר יכולות הטוען, כי כיון שיש לו יותר יכולות מהותו היא נעלה… יש לו אחריות רבה לבורות לשנאה ולסבל שהוא יוצר ומפיץ סביבו…
הוא חוטא ומחטיא…חוטא לעצמו ומחטיא את סביבתו, חוטא למהותו ומחטיא אחרים למהותם.
 
"כיצד ניתן לא לשנוא את זה ששונא אותי ובא להשמידני?"
המלחמה היא לא רק בין אנשים היא גם בין שנאה לאהבה…בין הבורות לידיעה…
בין תחושת הפירוד לידיעת אחדות…
מתוך ידיעת האחדות נראה את המהות לובשת צורה.
נראה את האחדות הפנימית שקיימת באדם המוסתרת על ידי הבורות והשנאה. 
נראה את הפחד והסבל שקיימים באדם עקב חשכת הבורות ותחושת הפירוד הקיימים בתוכו.
נבין שהשנאה היא תוצאה של בורות ומגיעה ממקום של סבל.
בדרך זו, מתוך הידיעה, במקום שנאה תעלה החמלה.
זה לא מונע לנקוט בפעולות הגנתיות.
אולם במידה והבורות של השונא מדביקה אותי והופכת גם אותי לשונא למעשה ניצחה השנאה והבורות. הפסדתי במערכה הפנימית. השנאה והבורות כבשו מקום בתוכי.
זוהי המלחמה הפנימית.
"שנאה לא נפסקת על ידי שנאה, שנאה נפסקת על ידי אהבה – זוהי האמת הנצחית."
"הכנע את אויבך בכוח ותרבה איבה. כבוש את לבו באהבה ולא תגרום לצער." (הבודהה)
המלחמה החיצונית יוצרת גם מלחמה פנימית.
לחיצוני ולפנימי אותה מהות אחת ויש קשר ביניהן.
ככל שהמציאות החיצונית קשה יותר כך הסתירה היא גדולה יותר וקשה יותר לנצח במערכה הפנימית.
ידע המסורת, במהותו נועד להיות המגן עלינו במלחמה הפנימית בתוכנו בין הבורות והשנאה לידיעה והאהבה.
לעזור למצוא דרך נכונה ומוסרית להתמודד עם המציאות החיצונית, אשר פעמים רבות עומדת בסתירה למהות הפנימית.
ידע המסורת במהותו בא להעביר את מסר הידיעה, האחדות, האהבה.
ידע המסורת במהותו בא לחבר אותנו לידיעה, לאחדות, לאהבה.
 
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s