פרק 2 זווית חקר העולם הפנימי – 6 החושים המתווכים ו-5 מרכיבי התפיסה

"ככל שהתיאור עצמו קרוב לאמת, גוברת הסכנה שנאמין, כי התיאור הוא האמת עצמה."
 
זווית חקר העולם הפנימי :
 
תרשים הגלגל הפנימי מאגד בתוכו מושגי יסוד בחשיבה הבודהיסטית בניסיון להסביר בשפה פשוטה את המושגים ומה כל מושג מייצג.
התהליך הפנימי – ששת החושים המתווכים וחמשת מרכיבי התפיסה: מתאר תהליכים פנימיים, לפי סדר על ציר הזמן, של קליטת רשמים בהכרה ועיבודם.
מודעות וידיעה – מרכז הגלגל הפנימי.
4 בסיסי המודעות – תשומת הלב, מודעות שעוברת בין ארבעת בסיסי המודעות
התהליך הפנימי – ששת החושים המתווכים וחמשת מרכיבי התפיסה
 
 (בתרשים זרימה, חיצים חיצוניים)
 
בקצרה:
 
1) ההכרה, (viniana) קולטת גלים מ-6 החושים המתווכים
    חמש החושים הקולטים אותות מבחוץ ומהמחשבה החוש הפנימי.
2) לאחר מכן ישנו שלב ההשוואה והזיהוי של הרושם המתקבל במאגר התת-מודע (sankra).
3) לאחר ההשוואה מתווסף שיפוט לגבי הרושם שהתקבל אוהב, שונא, יפה, מכוער, ניטרלי וכו'           
4) לאחר השיפוט ישנה תחושה מנטאלית (vedana) שמצטרפת לשיפוט לדוגמא: אוהב = תחושה
    מנטאלית נעימה. שונא = תחושה מנטאלית לא נעימה. נייטרלי = תחושה מנטאלית נייטרלית
5) כתוצאה מתדירות ומהירות התחושות המנטאליות והגופניות יש תחושה של גוף מוצק (rupa)
 
ששת החושים המתווכים (ayatana 6)
 
ששת החושים מורכבים מ-5 חושים הקולטים אותות מהחוץ וחוש אחד פנימי, מחשבה.
 
5 החושים הקולטים אותות מהחוץ :
חוש ריח – ריח הנקלט ע"י האף
חוש טעם – טעם הנקלט ע"י הפה
חוש שמיעה – צלילים וקולות הנקלטים ע"י האוזניים.
חוש ראייה – צורות וצבעים הנקלטים ע"י העיניים.
תחושות גופניות פיזיות שנקלטות ע"י הגוף הפיזי –
תחושות המגיעות מבחוץ: קור, חום, רוח, תחושות של עצמים פיזיים הבאים לידי מגע עם הגוף וכו'.
תחושות המגיעות מבפנים: דפיקות לב, נשימה, טמפרטורה פנימית, איברים פנימיים וכו'.
 
החוש הפנימי , מחשבה :
המחשבה נכללת עם החושים כיון שיש בכוחה להפעיל את ההכרה בדומה ל-5 החושים החיצוניים ע"י ראייה מחשבתית (דמיון חזותי) , דיבור ושמיעה מחשבתיים, ריח וטעם מחשבתיים
הסבר יותר מפורט בפרק ההכרה.
 
חמשת מרכיבי התפיסה (panca upadana khandha)
 
 
1) הכרה (Viniana) – החלק המודע: שלב הקליטה והתעצבות הרושם
     
ע"י מגע החושים (passa), גלי הרשמים עוברים להכרה באופן אוטומטי.
ההכרה קולטת על גביה את הגלים ומתעצבת על פיהם.
מחמשת החושים הקולטים אותות מהעולם שבחוץ ומהחוש הפנימי, מחשבה.
 
ההכרה כמטאפורה היא כמו אגם. יש בתוכה רבדים מודעים, המופיעים כגלים על גבי ההכרה.
ברגע שיש אות שמועבר מהחוש להכרה נוצרת הפרעה, גל שמופיע על גבי ההכרה.
 
גל, הפרעה של אור מהעיניים יעבור למוח ויופיע כגל הכרתי של ראייה.
גל הפרעה של קול מהאוזניים יעבור למוח ויופיע כגל הכרתי של שמיעה.
גל, הפרעה של תחושה פיזית מהגוף הפיזי יעבור דרך מערכת העצבים וחוט השדרה למוח ויופיע  כגל הכרתי של תחושה פיזית.
גל, הפרעה של ריח מהאף יעבור למוח ויופיע כגל הכרתי של ריח.
גל, הפרעה של טעם מהפה יעבור למוח ויופיע כגל הכרתי של טעם.
 
 
המחשבה כמו כן היא גל, הפרעה המופיע על גבי ההכרה.
בכוחה של המחשבה ליצור גל, הפרעה הכרתיים המדמים כל אחד מהחושים.
גל, הפרעה שנוצר מכוחה של המחשבה כגל הכרתי של ראייה, יחווה כחזיון, דמיון חזותי.
גל, הפרעה שנוצר מכוחה של המחשבה כגל הכרתי של שמיעה, יחווה כשמיעה מחשבתית (כך אנו "שומעים" את עצמנו. אנו שומעים את גל המחשבה שמופיע באזור השמיעה של ההכרה).
גל, הפרעה שנוצר מכוחה של המחשבה כגל הכרתי של תחושות הפיזיות יחווה כתחושה מחשבתית. (דוגמא לתחושה מחשבתית היא "שאנו חולמים שאנו עפים" )
גל, הפרעה שנוצר מכוחה של המחשבה כגל הכרתי של טעם, יחווה כמחשבה של טעם, כדמיון של טעם (כשיש רעב חזק עולה לעיתים דמיון של הטעם של מה שאנו רוצים לאכול)
 גל, הפרעה שנוצר מכוחה של המחשבה כגל הכרתי של ריח, יחווה כמחשבה של ריח, כדמיון של ריח. (כשאנו נזכרים באהוב ליבנו לעיתים עולה דמיון הריח)
 
החוש הפעיל ביותר מבחינה מחשבתית הוא חוש השמיעה, אנו "שומעים" את המחשבה שלנו ללא הרף ("הדיבור הפנימי")
יש לציין שהשפעת המחשבה גוברת בעת שהגלים המתקבלים מ-5 החושים החיצוניים פוחתים כגון שינה, מדיטציה וכדומה.
במצב שינה עם חלומות, אזורי החושים בהכרה מופעלים מכוחה של המחשבה, החלומות הם למעשה המחשבה שפועלת בכל אחד מאזורי החושים של ההכרה. האזור הפעיל ביותר בעת החלומות הוא אזור הראייה ואח"כ השמיעה.
במצב שינה ללא חלומות אין הפרעות בהכרה. לא מ-5 החושים החיצוניים ולא מהמחשבה שפוסקת מפעילותה. ברגעים אלו ההכרה היא כמו אגם צלול ושקוף ללא גל המעכירה. זהו מצב בהכרה שאם הוא בא עם מודעות יש כניסה למצב של ידיעה 
 
מודעות וידיעה – בהמשך
 
 
2) שלב ההשוואה והזיהוי במאגר התת-מודע (Sankara)
 
סנקארה זהו מושג רחב המאגד בתוכו הגדרות רבות כגון : מאגר התשוקות הרדומות, מאגר הקרמה, תווך הטבעת הרשמים,התגובות/הדפוסים המנטאליים, תווך הזיכרון, המאגר התת-מודע ועוד… 
הסנקארה- שלב ההשוואה והזיהוי מתרחש במאגר התת-מודע הטבוע בנו.
 
תת-מודע :
 
כפי שהוסבר קודם, ההכרה כמטאפורה היא כמו אגם.
יש בתוכה רבדים מודעים, המופיעים כגלים על גבי ההכרה.
הרבדים תת-מודעים, נמצאים בעומק, מתחת לפני השטח.
יש למאגר התת-מודע השפעה לכל ההיבטים של חיינו.
בתוך המאגר התת-מודע צבורים הידע וניסיון החיים, תשוקות, פחדים, כעסים, זיכרונות, מחשבות מודחקות ועוד.
כל מעשה שעשינו, כל תגובה שהגבנו, כל מילה שאמרנו, וכל מחשבה שחשבנו, הכל שמור במאגר התת-מודע. (קרמה)
התגובה לכל פעולה מקורה מהמאגר התת-מודע.
האופי שלנו כאנשים מקורו מהמאגר התת מודע .
האינסטינקטים מקורם מהתת-מודע
התפקודים הגופניים כגון ויסות חום הגוף, צמצום והרחבת אישוני העיניים, נשימה ועוד מקורם מהתת-מודע.
ידע של תינוק לבכות כשהוא רעב וכו' מקורו מהמאגר התת-מודע.
יכולת הריפוי הפנימית מקורה מהמאגר התת-מודע.
ועוד תפקודים שונים ומגוונים.
 
 
שלב ההשוואה והזיהוי :
 
לאחר שהגל,ההפרעה התקבל על גבי ההכרה (viniana) נוצר רושם.
רושם זה מושווה עם רשמי העבר שבמאגר התת-מודע, החוויה הנוכחית מושווית עם מאגר הזיכרון של חוויות העבר שנמצא בתת מודע ונוצר זיהוי.
 
לדוגמא מופיע על גבי ההכרה דרך העיניים של דמות של תפוז.
הרושם מושווה עם רשמי העבר וכיון שיש רשמים במאגר התת-מודע של דמות של תפוז, יש זיהוי.
 
לדוגמא יש קול נביחה של כלב.
הרושם מושווה עם רשמי העבר וכיוון שיש רשמים במאגר התת-מודע של נביחה של כלב ישנו זיהוי.
אם יש קול לא מוכר של חיה לא מוכרת תהליך ההשוואה מביא אותנו למצב של חוסר זיהוי כיוון שאין במאגר התת-מודע רושם כזה מהעבר.
בפעם הבאה שנשמע קול זה תהיה השוואה וזיהוי לקול ששמענו פעם קודמת.
 
3) שלב השיפוט (Sania) – דחייה ומשיכה
 
השיפוט זוהי ההתייחסות שלנו לרושם הנחווה לאחר שהתעצב הזיהוי.
השיפוט זו התייחסות של דחייה או משיכה לגבי הרושם הנחווה.
בעוד ששלב ההשוואה והזיהוי מקורם במאגר התת-מודע ומתגלמים ברובד התת-מודע,
שלב השיפוט גם הוא מקורו במאגר התת-מודע אולם מתגלם ברובד המודע, בהכרה.
הדחייה ומשיכה מקורם במאגר התת מודע (סנקארה)
הדחייה ומשיכה לרושם שהתעצב בהכרה מתגלמים בהכרה ע"י מחשבות ותחושות מנטאליות.
 
לדוגמה נקלטים על גבי ההכרה דרך האוזניים גלי מוזיקה.
נוצר זיהוי של המוסיקה ולאחריה תחושות מנטאליות נעימות ומחשבת שיפוט "איזו מוזיקה יפה".
זהו שיפוט של משיכה לרושם המתקבל בהכרה.
 
לדוגמא נקלטים על גבי ההכרה דרך הפה גלי טעם.
נוצר זיהוי של הטעם ולאחריו תחושות מנטאליות לא נעימות ומחשבת שיפוט "איזה אוכל מגעיל".
זהו שיפוט של דחייה לרושם המתקבל בהכרה.
 
בעוד תהליך ההשוואה והזיהוי הכרחיים לתפקוד שוטף , השיפוט אינו הכרחי לתפקוד השוטף.
יכול להיות מצב שלרושם שהתעצב בהכרה יש שיפוט ניטראלי שבעקבותיו תחושות מנטאליות ניטראליות  ללא  מחשבת שיפוט המתלווה.
 
לדוגמא: נקלט בהכרה דרך העיניים דמות של כסא.
נוצר זיהוי של כסא ולאחריו תחושות מנטאליות ניטראליות ואין מחשבת שיפוט.
זהו שיפוט ניטראלי לרושם המתקבל בהכרה.
 
4) שלב התחושות המנטאליות (Vedana) – רגשות נפשיים
 
טבע השיפוט יגרור בעקבותיו תחושות מנטאליות בהתאם.
שיפוט שטבעו משיכה יגרור אחריו תחושות מנטאליות נעימות.
שיפוט שטבעו דחייה יגרור אחריו תחושות מנטאליות לא נעימות.
שיפוט שטבעו ניטראלי יגרור אחריו תחושות מנטאליות ניטראליות.
כשאנו שואלים אדם איך אתה מרגיש? תשומת ליבו בדרך כלל מופנית לתחושות המנטאליות.
התחושות המנטאליות הן החוליה המקשרת בין המיינד לגוף.
סבל, הנאה, כעס, שמחה, עצב, פחד, אהבה, התרגשות וכו' הם מצבים נפשיים הגוררים אחריהם תחושות מנטאליות.
התחושות מנטאליות מופיעות כגלים על גבי ההכרה באזור התחושות הפיזיות.
 
לדוגמא: מישהו אומר לי "אתה נראה ממש טוב היום"
1) נקלטים על גבי ההכרה גלי קול דרך האוזניים.
2)יש השוואה וזיהוי של משמעות המשפט.
3)יש שיפוט של משיכה.
4) תחושות מנטאליות נעימות בגוף – בעיקר באזור בית החזה. (רגש של שמחה)
 
לדוגמא: מישהו אומר לי "מחר יש מבחן במתמטיקה"
1) נקלטים על גבי ההכרה גלי קול דרך האוזניים.
2)יש השוואה וזיהוי של משמעות המשפט.
3)יש שיפוט של דחייה.
4)תחושות לא נעימות ברחבי הגוף – בעיקר באזור הבטן. (רגש של פחד)
 
לדוגמא: קיבלתי כוויה
1) נקלטים על גבי ההכרה גלי תחושה דרך הגוף הפיסי.
2)יש השוואה וזיהוי למשמעות התחושות הפיזיות ככוויה.
3)יש שיפוט של דחייה .
4) תחושות לא נעימות ברחבי הגוף – בעיקר באזור הכוויה ובאזור המצח (רגשות של כעס)
 
לדוגמא: מחשבות דמיון שאני זוכה בלוטו
1)     מתעצבים על גבי ההכרה גלי מחשבות באזור הראייה של דימוי חזותי שאני זוכה בלוטו.
2)     יש השוואה וזיהוי למשמעות הרושם שהתעצב בהכרה.
3)     יש שיפוט של משיכה.
4)     תחושות נעימות ברחבי הגוף.
 
התחושות המנטאליות נמצאות לעיתים ברובד המודע ולעיתים ברובד התת-מודע, תלוי ברמת המודעות של האדם ותלוי במצב הכרתו.
כשיש רגש המנטאלי חזק כגון שמחה גדולה, כעס גדול, פחד גדול וכו', הרגש בא לידי מודעות ביתר קלות אולם כיון שההכרה סוערת ולא מאוזנת (תרתי משמע) קשה להתבונן ברגש המנטאלי ללא הזדהות. 
כשההכרה רגועה ומאוזנת ניתן להתבונן ברגשות המנטאליים בקלות רבה יותר, אולם במקרה זה הרגשות המנטאליים יהיו מעודנים יותר.
 
הרגש המנטאלי הוא מתווך, נוסף למחשבות, להעלאת תשוקות, כעסים, משקעים וכו' מהרובד התת-מודע לרובד המודע .
 
לדוגמא  תשוקה בתת-מודע לאכול
התשוקה מגלמת את עצמה על גבי ההכרה בצורה של תחושות מנטאליות גופניות, (בעיקר באזור הבטן והגרון).
בעקבות התחושות המנטאליות מופיעות מחשבות על גבי ההכרה באזור השמיעה כגון : "אני רעב", "מה אני רוצה לאכול?","מה יש לאכול בבית?" וכו'
מחשבות על גבי ההכרה באזור הראייה של דימוי של האוכל שאני רוצה לאכול.
 
לדוגמא עולה מהמאגר התת-מודע זיכרון של מקרה שמישהו העליב אותי.
הזיכרון מגלם עצמו על גבי ההכרה בצורה של תחושות מנטאלית לא נעימות בגוף (בעיקר בבית החזה)
בעקבות המודעות לתחושות המנטאליות מופיעות מחשבות על גבי ההכרה באזור השמיעה כגון "זה לא היה בסדר מה שהוא עשה","אני לא עשיתי כלום שהיה מגיע לי את זה","פעם הבאה שאני אפגוש אותו אני אגיד לו את זה" וכו'
מחשבות על גבי ההכרה באזור הראייה של דימוי המקרה שהיה ודימוי של מה אני יעשה בעתיד שאני אפגוש אותו וכו'.
 
כשילד נופל ומקבל מכה, הבכי נמשך הרבה אחרי שהתחושה הפיזית של המכה כבר נעלמה.
הסיבה לכך היא עוצמת התחושות המנטאליות שמתלוות למכה.
הילד נפגע לא רק פיזית אלא גם רגשית מכך שקיבל מכה.  
זו תופעה שלמבוגרים יש שריד שלה אולם בעוצמה פחותה.
 
מבחינה סטטיסטית זה ברור שקבוצת כדורסל שמשחקת משחק בייתי הסיכויים שלה לנצח גבוהים בהרבה מאשר במשחק חוץ.
מאיזו סיבה? המגרש והסלים נבנים לפי סטנדרט אחיד כך שזו לא יכולה להיות הסיבה.
עידוד הקהל משפיע על השחקנים ומחזק אותם מבחינה מנטאלית וכך משפיע על תוצאת המשחק.
 
ההתמכרות לסמים היא לא התמכרות לחומר עצמו.
ההתמכרות היא לתחושה המנטאלית שהסם מייצר.
הסם מייצר תחושה מנטאלית מלאכותית של אושר, שמחה, אופוריה גדולים ביותר.
עוצמת התחושות המנטאליות שנובעים משימוש בסמים חזקה בהרבה מעוצמת התחושות המנטאליות שמופיעות בצורה טבעית.
ההתנסות בתחושות מנטאליות אלה יוצרת תשוקה מאוד חזקה ברובד התת-מודע לחוות תחושות מנטאליות נעימות אלו פעמים נוספות.
ההתמכרות היא תשוקה חזקה ביותר בלתי ניתנת לשליטה.
ההתמכרות – התשוקה הבלתי ניתנת לשליטה – משוקעת ברובד התת-מודע במיינד (נפש). זוהי הסיבה שכל כך קשה למכורים להיגמל. אם המכור יפסיק להשתמש בסמים, הוא יחווה תחושות מנטאליות מאוד לא נעימות ("קריז"). ה"קריז" זוהי ההתנקות מהתשוקה שבמיינד.
בדומה לכך בתהליך של טיהור הנפש חווים פעמים רבות תחושות מנטאליות לא נעימות. גם במקרה זה הסיבה לכך היא ההתנקות מהתשוקות שבמיינד.
 
יחסי מין יוצרים תחושה מנטאלית חזקה.
התשוקה בתת-מודע למין, היא התשוקה לתחושה המנטאלית המופיעה כתוצאה מיחסי המין.
 
אוכל יוצר תחושות מנטאליות חזקות.
בעיית ההשמנה היא עקב תשוקה לחוות את התחושות המנטאליות המתלוות לאכילה.
 
הקשר בין התשוקות לתחושות המנטאליות
 
על פני השטח נראה כי התשוקות הן לדברים מסוימים. כגון תשוקה לבית, תשוקה לאוטו, תשוקה לבן/בת זוג,תשוקה לילדים, תשוקה למין, תשוקה לכסף וכו' .
אולם הסיבה העמוקה יותר היא התחושה המנטאלית שאובייקט התשוקה יעניק לנו.
התשוקה לבית היא התשוקה לתחושות המנטאליות של בטחון, יציבות…
התשוקה לאוטו היא התשוקה לתחושה המנטאלית של חופש…
התשוקה לבן/בת זוג היא התשוקה לתחושה המנטאלית של אהבה…
התשוקה לילדים היא התשוקה להתרחבות, גדילה, נתינה, אהבה…
התשוקה למין היא התשוקה לתחושה המנטאלית של ריגוש, אחדות, אהבה…
התשוקה לכסף היא התשוקה לתחושה המנטאלית של שפע, בטחון, עוצמה, השפעה…
וכן הלאה…
 
התשוקה הראשונית המנחה את כל מגוון התשוקות היא התשוקה לאושר.
אנו מחפשים את האושר דרך התשוקות…
אנו מחפשים אושר דרך בית, אוטו, בן/בת זוג, ילדים, מין, כסף וכו'
אולם מהו האושר?…
הדבר הקרוב ביותר שאנו מכירים היא התחושה המנטאלית של שמחה, סיפוק גדולים עקב התמלאותה של התשוקה.
התחושה היא שכאשר התשוקה תתמלא יתגשם האושר…
התחושות המנטאליות נותנות תחושה המדמה אושר.
ברגעים שאנו חווים שמחה גדולה, ישנה תחושה של שחרור של "אושר" שהגענו ליעד הנכסף, ברגעים אלה נדמה כי תחושה זו לא תשתנה.
אולם לאחר לא הרבה זמן התחושה המנטאלית מתפוגגת וממשיך הגלגל הבלתי פוסק של השתנות התחושות המנטאליות בין סבל להנאה.
אותו הדבר גם לכיוון ההפוך. כשאנו חווים עצב גדול, דיכאון גדול, נדמה לנו שתחושה זו לא תשתנה ואנו נמשיך לחוותה ללא סוף. כך מגיע גם הרצון להתאבד. האדם לא מאמין שתחושת הדיכאון תשתנה הוא חושב שהיא תמשך ללא סוף.
ככל שאנו מתבגרים אנו יותר מודעים לטבע התחושות המנטאליות ופחות מושפעים מהם. אנו יודעים שגם אם התשוקה תתממש לא נהיה באמת "מאושרים". מיד לאחר מכן תבוא תשוקה חדשה וגלגל השינויים של התחושות המנטאליות אינו נפסק.
בכל זאת אנו ממשיכים לרוץ באופן אוטומטי אחרי התשוקות על אף שאנו יודעים כי בדרך זו לא נשיג אושר.
זאת היות שזה הדבר היחיד שאנו מכירים…שכן אם לא כך לאן נמשיך, לאן נפנה?…
 
השיר שכתבה ורד קלפטר בביצוע של דנה ברגר מתאר היטב את אשליית התחושות המנטאליות:
 
"זו הייתה חמימות חולפת, היה נדמה לי שזה האושר
אחזתי בו לרגע וחשבתי, שאלו הם באמת חיי,
כעבור שעה התבדתי, נפלו עלי השמיים
לא יודעת מה עלי לעשות ומה עלי לחפש…"
 
 
 5) חומר/ גוף (Rupa)
 
הגוף, החומר מופיע כשלב האחרון בתהליך הפנימי.
התרכובת גוף-נפש (body-mind) נקרא בשפת הפאלי nama-rupa
 
הנפש, mind – הרובד הפנימי, המעודן, הסיבה לפעולות שמבוצעות בגוף הפיזי.
הגוף הפיזי, body – הרובד החיצוני, הגס, הכלי באמצעותו המיינד (נפש) פועלת.
הגוף הפיזי, body – הרובד החיצוני, נקלט על ידי החושים בהכרותיהם של אנשים אחרים.
הנפש , mind – הרובד הפנימי, לא נקלטת על ידי החושים בהכרותיהם של אנשים אחרים.
הנפש , mind ידועה רק לסובייקט, ליודע עצמו.
"רק אני יודע מה אני חושב באמת", "רק אני יודע מה אני מרגיש באמת"
הנפש , mind  משתקפת דרך הגוף הפיזי בדרכים רבות. הבעות הפנים, טון הדיבור, התנהגות וכו'. 
 
המוח, האיבר הפיזי המעודן ביותר בגוף הפיזי, מהווה כלי הקיבול, חוליית הקישור בין המיינד לגוף.
5 החושים מעבירים רשמים למוח, מהמוח הרשמים עוברים להכרה, למיינד.
4 מתוך 5 החושים ממוקמים בראש בסמיכות למוח על מנת להעביר רשמים ישירות למוח. מהמוח הרשמים עוברים להכרה, למיינד.
חוש המישוש (התחושות הפיזיות) : מהגוף הפיזי עוברים רשמים דרך מערכת העצבים וחוט השדרה למוח. מהמוח הרשמים עוברים להכרה, למיינד.
ולהיפך בדרך זו המיינד נותן פקודות דרך המוח לגוף הפיזי.
דרך המוח לחוט השדרה ומערכת העצבים שבגוף הפיזי.
המיינד נותן פקודות דרך המוח לגוף הפיזי מהרובד המודע והתת- מודע.
הרובד המודע של המיינד –  מתבטא בגוף הפיזי כפעולות רצוניות.
הרובד התת-מודע של המיינד – מתבטא בגוף הפיזי כנשימה, ויסות טמפרטורה בגוף, הרחבה וצמצום אישוני העיניים, הזעה, אינסטינקטים וכו'
המוח הוא לא המיינד עצמו.
במקרה מוות המיינד (הנפש) עוזבת את המוח והגוף הפיזי.
המוח והגוף הפיזי, ללא המיינד (הנפש) משולים לחפץ דומם.
המוח והגוף הפיזי הם כלי שבאמצעותו המיינד (הנפש) מתגלמת בעולם הפיזי.
כל הפעולות המבוצעות בגוף הפיזי מקורן במיינד (בנפש) על כל רבדיה המודעים והתת-מודעים.
 
תיאור פעולה מהפוטנציאל במיינד להתגשמות כפעולה רצונית בגוף הפיזי:
 
1) תשוקות – מצב נתון של תשוקות במיינד.
                  בכל רגע נתון יש תשוקות רבות ברובד התת-מודע של המיינד:
                  תשוקות חיוביות ושליליות, תשוקות של סיפוק יצרים נמוכים, תשוקות להיטיב עם עצמי
                   ואחרים וכו'.
2) תחושות מנטאליות – חוליית קישור בין הרובד התת-מודע לרובד המודע שבמיינד.
                                התשוקות מתגלמות בצורה של תחושות מנטאליות .
3) מחשבה – התשוקה המודעת. הרצון המודע.
                  מחשבות שמקורן מהתשוקות השונות מופיעות על גבי ההכרה ברובד המודע.
4) בחירה חופשית – על גבי ההכרה מחשבות רבות שלעיתים סותרות אחת את השנייה.
                             בחירה מודעת בין טוב לרע: איזה תשוקה תתגשם לידי מעשה בגוף הפיזי.
                             האם תשוקה שתיצור סבל לעצמי  ולאחרים או תשוקה שתביא תועלת לעצמי  
                             ואחרים.  האם נשתעבד לפיתוי, ליצר, לתשוקות הנמוכות או שנתעלה עליהן.
5) הפעולה –לאחר הבחירה, ביצוע הפעולה בגוף הפיזי על ידי המיינד דרך פקודות מהמוח.
 
הפעולה היא בהתאם למחשבה והמחשבה מופיעה בהתאם לתשוקה. 
"סוף מעשה מחשבה תחילה" יותר מדויק "סוף מעשה תשוקה תחילה" , "סוף מעשה רצון תחילה"
 
לא ניתן לא לבחור.
אי אפשר לברוח מאחריות.
חופש הבחירה בא עם אחריות.
אנו אחראים לבחירות שלנו ואנו נושאים באחריות לתוצאות הבחירות שלנו.
אנו אחראים למעשים שלנו ואנו נושאים באחריות לתוצאות המעשים שלנו.
גם אם אני בוחר לא לפעול, זו עדיין בחירה.
גם אם אני בוחר לא לבחור, זו עדיין בחירה.
 
"הכל צפוי והרשות נתונה"
 
"הרשות נתונה" – לבחור באיזה פעולה נפעל. לבחור בין הטוב לרע. בין המועיל למזיק.
"הכל צפוי" – "כל פעולה יוצרת תגובה והתגובה חוזרת באותו טבע ובאותה עוצמה למקור הפעולה."
                   נבחר ברע – צפוי שזה יחזור אלינו בסופו של דבר.
                   נבחר בטוב – צפוי שזה יחזור אלינו בסופו של דבר.
"מקורו הגדול ביותר של היגון היא התשוקה התאוותנית. בהופיעה כחבר היא אויבתנו הסודית."
"הלב הוא כמו גן. ניתן לגדל בו חמלה או תיעוב, איבה או אהבה. אילו פרחים תבחר לגדל בו?" 
"כל הרכוש שצברנו לא יעזור לנו ברגע מותנו. הרכוש היחיד שאנו לוקחים עמנו הם מעשינו."  (הבודהה)
מהו החומר והגוף?
חוש הראייה והגוף הפיזי נותנים תחושה של יציבות וחוסר שינוי.
באטום, מאבני היסוד של עולם החומר,  יש שינוי ללא הפסק בתדירות גבוהה, אולם כשאנו מתבוננים עם חוש הראייה בחומר ובגוף, שבנוי מאטומים, איננו מבחינים בשינוי.
חוסר היכולת להבחין בשינוי הוא עקב מוגבלות החושים.
אם נתבונן בגוף בעיניים עצומות ניווכח כי מה שנותן את תחושת המוצקות אלו הן תחושות הגוף. ומהן תחושות הגוף ?
תחושות פיזיות ומנטאליות
מה טבען של תחושות אלה?
אם נתבונן היטב נתיידע להופעה אינטנסיבית של תחושות פיזיות ומנטאליות בתדירות גבוהה  כשמאפיין תחושות אלו הוא שינוי בלתי פוסק. 
הגוף הפיסי מעניק תחושה של יציבות, מוצקות.
ניתן להתבונן בכך שתחושת היציבות והמוצקות מתבססת על שינוי תמידי, בתדירות גבוהה מאוד.
אין תחושה קבועה ובלתי משתנה, יש הופעה בלתי פוסקת של תחושות המשתנות ללא הפסק.
כתוצאה מתדירות התחושות הגופניות והמנטאליות נוצרת האשלייה של תחושת גוף יציב ומוצק (Rupa).
 
* בהמשך – התהוות מותנית
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s