פרק 1 זווית המדע

"ככל שהתיאור עצמו קרוב לאמת גוברת הסכנה שנאמין, שהתיאור הוא האמת עצמה"
 
זווית המדע (חקר העולם שבחוץ) : 
הסבר קצר לגבי המאמר :
שלוש הזוויות : זוויות המדע
                    זווית חקר העולם הפנימי
                    זווית הדת והמסורת
מאמר זה בוחן את זווית המדע מתוך נקודת ההשקפה של הכאן ועכשיו…
 
מהות ותופעה :
"כל תנועה, כל שינוי, כל תופעה מחייב תווך, מהות על גביו יתרחש השינוי."
 
כששוקטים גלי המים לאן הם נעלמו?
גלי המים הם תופעה על גבי המהות, התווך מים.
לגלי המים אין קיום נפרד מהמים על אף שזה יכול להיראות כך.
הגל הוא תופעה שמקורה המים והמים הם מהותו של הגל.
מזווית הראיה של הזדהות עם הגל, רגע העלמותו של הגל הוא רגע המוות שלו.
מזווית הראיה של המים הגל הוא חלק בלתי נפרד, הופעתו והעלמותו של הגל הם תופעה שמופיעה ונעלמת בתוכו אך המהות, המים עצמם אינם נפגעים מהיעלמותם של הגלים.
המים יכולים להתקיים ללא גלים, הגלים אינם יכולים להתקיים ללא המים.
כששוקטת הרוח באוויר לאן היא נעלמת?
הרוח היא תופעה על גבי המהות, התווך האוויר.
לרוח אין קיום נפרד מהאוויר על אף שזה יכול להיראות כך.
הרוח היא תופעה שמקורה האוויר והאוויר הוא מהותה של הרוח.
מזווית הראיה של הזדהות עם הרוח רגע היעלמותה של הרוח הוא רגע המוות שלה.
מזווית הראיה של האוויר הרוח היא חלק בלתי נפרד, הופעתה והיעלמותה של הרוח היא תופעה שמופיעה ונעלמת בתוכו אך המהות, האוויר עצמו אינו נפגע מהיעלמותה של הרוח.
האוויר יכול להתקיים ללא גלי הרוח, הרוח אינה יכולה להתקיים ללא האוויר.
כשנגמר הריקוד שביצע הרקדן, לאן נעלם הריקוד?
הריקוד הוא תופעה על גבי המהות, התווך הרקדן.
לריקוד אין קיום נפרד מהרקדן על אף שזה יכול להיראות כך.
הריקוד הוא תופעה שמקורה הרקדן והרקדן הוא מהותו של הריקוד.
מזווית הראיה של הזדהות עם הריקוד רגע העלמות הריקוד הוא רגע מוות הריקוד.
מזווית הראיה של הרקדן הריקוד הוא חלק בלתי נפרד, הופעתו והיעלמותו של הריקוד הם תופעה שמופיעה ונעלמת בתוכו אך מהותו, הרקדן עצמו אינו נפגע מהעלמות הריקוד.
הרקדן יכול להתקיים ללא הריקוד, הריקוד אינו יכול להתקיים ללא הרקדן.
כשנכבה האור ונעלמים גלי האור, לאן הם נעלמו?…לאיזה תווך, מהות הם נעלמו?…
פה אנו נכנסים לתחום בלתי מוגדר.
לפי המדע התווך בו נע האור הוא הריק…
"למה?"
אחרת על איזה תווך הוא ינוע?
גלי האור מגיעים אלינו דרך החלל מכל פינות היקום ממרחקים אדירים.
ומהו החלל? כשמו כן הוא – חלול, ריק.
"איזה מין מהות זו הריק?"
הריק זה כלום, אי קיומו של חומר.
החלל שהוא מרביתו העיקרית של היקום הוא מקום שאין בו חומר.
על כן התווך שהאור נישא עליו הוא תווך החלל, תווך הכלום, תווך הריק, תווך האין.
ומה הוא החומר? על איזה תווך, על איזו מהות מתקיים החומר?
לפי הפיזיקה החומר כגלי האור הוא תופעה על גבי אותו תווך בדיוק.
כפי שגלי האור מופיעים ונעלמים מתוך ואל תוך התווך הזה תווך הריק, תווך האין, כך גם החומר מופיע ונעלם מתוך ואל תוך התווך הזה, תווך הריק, תווך האין.
הפיזיקה כיום יודעת להעלים או להוציא חלקיק מתוך תווך האין.  ("לאיין" חלקיק)
לפי יחסי המהות והתופעה נובע מכך :
גלי האור הם תופעה על גבי המהות, תווך האין.
החומר הוא תופעה על גבי המהות, תווך האין.
היקום הוא תופעה על גבי המהות, תווך האין.
היקום הוא תופעה שמקורה תווך האין ותווך האין הוא מהותו של היקום.
מזווית הראיה של הזדהות עם החומר העלמותו של הגוף הפיזי הוא רגע המוות שלו.
מזווית הראיה של הזדהות עם החומר העלמותו של היקום הוא רגע המוות שלו.
מזווית הראיה של תווך האין הופעתו והעלמותו של החומר הם תופעה שמופיעה ונעלמת בתוכו אך המהות, תווך האין עצמו אינו נפגע מהיעלמותם של הגוף הפיזי או היקום.
תווך האין יכול להתקיים ללא היקום, היקום אינו יכול להתקיים ללא תווך האין.
מה?!! אז אני ריק, כלום?!! כל העולם הזה מהותו היא ריק, כלום?!!
"איך זה יכול להיות??!…"
התווך, המהות נתפס בהכרתנו כריק, כלום, אולם זה לא אומר שתווך זה הוא מדבר הנשייה, מוות אינסופי, ועוד כל מיני קונוטציות שליליות ופחדים שהמושג כלום, ריק מעלה בנו.
כבר נאמר ש"היקום הוא תופעה שמקורה מתווך האין ותווך האין הוא מהותו של היקום", על אותו משקל כפי ש"הגל הוא תופעה שמקורה המיים והמיים הם מהותו של הגל" נובע מכך שמופלאותו של היקום מצביע רק בקצה המזלג על מופלאותו של תווך האין.
התווך המהות נתפס בהכרתנו כריק, כלום, אולם יותר נכון לומר כי התווך, המהות אינם נתפסים בהכרתנו. חוסר יכולתנו לתפוס תווך זה הוא עקב מוגבלות ההכרה והחושים…אשר בעצמם תופעה שמקורה מהתווך, מהמהות עצמה…
כשהתופעה נעלמת, כשגלי האור נעלמים מופיע בהכרתנו חושך.
החושך זה לא צבע שחור.
לפי הפיזיקה החושך הוא מצב של היעדרותם של גלי אור. היעדרות התופעה.
החושך עצמו אינו מוגדר בפיזיקה.
התופעה היא גלי האור, כשתופעת האור נעלמת יש חושך שהוא דבר בלתי מוגדר…
כשאנו "רואים" חושך, אנו "רואים" את היעדרותם של גלי האור, אנו "רואים" כלום.
אפשר לעצום עיניים ולהתחיל להתבונן בחושך, בכלום…
בלתי מוגדר, אי וודאות, אינסופי, מעבר ליחסי, מעבר לזמן, בלתי נתפס…
אלה הם חלק מהתכונות האינטואיטיביות לא מדעיות שניתנות בניסיון לתאר את החושך.
בניסיון להבין את התווך המהות הזו ניתן לחזור אחורה בזמן, לנקודה לפני שהופיעו על גבי תווך זה תופעת היקום, גלי האור והחומר.
הנקודה הזו נקראת המפץ הגדול.
 
המפץ הגדול
לאחר תצפיות ביקום, הגיעו המדענים למסקנה כי לפני כ- 14 מיליארד שנים כל היקום כולו היה מרוכז בנקודה אחת.
מנקודה זו התרחש המפץ הגדול ונולד היקום. מרגע זה התחיל היקום להתפשט.
כיצד הגיעו למסקנה זו?
לפני זה, בקצרה, כמה מושגי יסוד:
גלקסיה –
צבר כוכבים ענק בדרך כלל בצורת ספיראלה. מכיל בתוכו מיליארדי כוכבים.
כשאנחנו מסתכלים בשמיים ורואים אינספור כוכבים אנו רואים כוכבים מגלקסיה אחת, הגלקסיה שלנו, גלקסית שביל החלב.
כפי שיש אינספור כוכבים בגלקסיה שלנו, כך יש גם אינספור גלקסיות ביקום.
יקום –
כל החומר הקיים, העולם הנתפס, עולם התופעות, כל אינספור הגלקסיות.
תופעת דופלר –
ניתן לחוות כשאנו עומדים ומכונית צופרת חולפת על פנינו.
כשהמכונית מתקרבת, גלי הקול יהיו קצרים יותר (גבוהים יותר) כתוצאה מהתקרבות המכונית כלפינו.
כשהמכונית מתרחקת, גלי הקול יהיו ארוכים יותר (נמוכים יותר) כתוצאה מהתרחקות המכונית מאיתנו.
גלי אור פועלים על פי אותו עיקרון
כשמקור האור מתקרב אלינו יש הסתה לכוון אולטרה סגול (גלים קצרים יותר)
כשמקור האור מתרחק מאיתנו יש הסתה לכוון אינפרה אדום (גלים ארוכים יותר)
בתצפיות שערכו מצאו, כי לגלי האור המתקבלים מהגלקסיות השונות, יש הסתה של גל האור הנקלט לכוון אינפרה אדום (גלים ארוכים), משמע הגלקסיות מתרחקות.
בנוסף לכך גודל ההסתה הוא פרופורציונאלי למרחק הגלקסיה, ככל שהגלקסיה רחוקה יותר יש הסתה גדולה יותר לכוון אינפרה אדום.
על פי החישובים אם חוזרים אחורנית בזמן כ-14 מיליארד שנה כל היקום מתכנס לנקודה אחת.
(דבר זה ידוע מלפני אלפי שנים. בשפת הפאלי כל עידן של התפשטות והתכווצות היקום נקרא kappa)
המדע מביא אותנו עד לנקודה זו…
אולם מנקודה זו עולות שאלות חדשות…
"איפה נמצאת הנקודה הזאת, שממנה התחיל הכל?"
"מה היה לפני המפץ הגדול?"
 
"איפה נמצאת הנקודה הזאת, שממנה התחיל הכל?"
בשביל לענות על השאלה איפה נמצאת הנקודה שממנה התחיל הכל, ניתן להבין זאת על ידי "הרצת הסרט אחורה בראש".
אני חוזר 10 מיליארד שנים אחורה והיקום יותר קטן והכל יותר קרוב אלי, אני חוזר 11 מיליארד ו-12 מיליארד ו-13 מיליארד וכל היקום כולו ממש מתקרב אלי, כמעט נוגע בי.
אני ממשיך עד ל-14 מיליארד ונוכח כי כל היקום כולו התכנס אלי, לנקודה אחת, הנקודה שבה אני נמצא!!!
"אני לא זזתי, והיקום התכנס אלי!!!?"
"מה?! הנקודה שממנה הכל התחיל נמצאת בתוכי!!? היקום כולו נמצא בתוכי!!? זה עדיין לא ברור!"
בו "נריץ את הסרט" אחורה עוד פעם, אולם הפעם בראשו של אדם אחר בגלקסיה אחרת.
נחזור 10 מיליארד שנים אחורה היקום יותר קטן והכל יותר קרוב לאדם זה, נחזור 11 מיליארד ו-12 מיליארד ו-13 מיליארד וכל היקום כולו ממש מתקרב אליו, כמעט נוגע בו.
נמשיך עד ל-14 מיליארד וניווכח כי כל היקום כולו התכנס לנקודה אחת, הנקודה שבה אדם זה נמצא.
אם נריץ את הסרט אותו הדבר לכל אדם אחר שנמצא בכל נקודה ביקום נגיע לאותה תוצאה.
"רגע, מה, הנקודה שממנה התחיל הכל נמצאת בכל מקום ביקום!!?"
"אבל איך זה יכול להיות שיש יותר מנקודה אחת?"
"הרי אם המפץ הגדול זה כמו פצצה שמתפוצצת יכולה להיות רק נקודה אחת שממנה הכל התחיל!"
אז זהו, שלא.
כדי להבין זאת צריך לצאת מקווי החשיבה התקועים באדמה, תקועים בחומר ובזמן.
מה היה לפני המפץ הגדול?
ניתן להבין שכל היקום מתכנס לנקודה אחת, משמע, לפני המפץ הגדול הייתה אחדות ומאחדות זו כל היקום נובע.
או במילים אחרות כל הקיים ביקום במהותו הוא האחדות…
היקום הוא השונות שנובעת מהאחדות…
לפני המפץ הגדול לא היה חומר, לא היה יקום.
כיון שקיומו של הזמן תלוי בקיומו של החומר והיקום, נובע מכך שלפני המפץ הגדול לא היה קיים הזמן.
משתמע מכך שהחומר ואיתו גם הזמן נוצרו יחד עם המפץ הגדול.
רגע תחילת היקום, רגע תחילת עולם התופעות, רגע תחילת החומר, הוא גם רגע תחילת הזמן…
"אז מה בכל זאת היה?"
אפילו השאלה עצמה מראה שקווי החשיבה עדיין תקועים בתוך החומר והזמן…
כבר נאמר שלפני המפץ הגדול לא היה חומר וזמן כך שהשאלה "מה היה?" לא רלוונטית ומראה שעוד לא הפנמנו שהמושגים של עבר ועתיד תלויים בקיומו של הזמן…
"בכל זאת…?"
מה שהיה זה מה שיהיה…הוא ההווה הנצחי.
תווך ההווה, מהות ההווה שנמצא בכל…שקיים תמיד…גם ברגע זה…
רגע הבריאה לא קרה פעם בעבר, רגע הבריאה קרה פעם בהווה…ברגע הבריאה היה רק הווה…
הבריאה מתרחשת בכל רגע ורגע ללא הפסק, גם ברגע הנוכחי, הוא רגע ההווה…
הוויה תמידית ואינסופית, מהות תווך בלתי נתפס, תווך האין שממנו נובע הזמן החומר והיקום כולו…
הוויה תמידית ואינסופית, מהות תווך בלתי נתפס, תווך האין שעל גבו מונח היקום כולו, העולם הנגלה…
כפי שאוקיינוס אינסופי במצב ללא גלים מייצג את מצב התווך לפני המפץ הגדול…
והיקום שהופיע לאחר המפץ הגדול הוא הגלים על פני התווך, אוקיינוס אינסופי זה…
ההכרה והחושים, שגם הם תופעה, יכולים לתפוס ולהבין רק את הגלים, התופעות שעל פני האוקיינוס האינסופי…לא את מהותו של האוקיינוס עצמו…
אחדות, הווה, קיום, אמת, אושר,חופש, אהבה, ידיעה אינסופיים…ללא התחלה וללא סוף…
מובן?…
לא?…
יכולת ההבנה של ההכרה והחושים היא מוגבלת.
החושים וההכרה עצמם הם תופעה על פני המהות.
החושים וההכרה יכולים להבין רק את התופעות על פני המהות.
המהות, התווך עצמו בלתי ניתן להבנה על ידי החושים וההכרה.
הבאנו את ההבנה עד קצה גבול היכולת.
אפשר להבין שיש דברים שאי אפשר להבין…
תוצאות התצפיות המדעיות מובילות למסקנות אלו, אולם למדע יש כללי אתיקה שדורשים הוכחה, ומסקנות אלו בלתי ניתנות להוכחה.
יש לציין שהן גם בלתי ניתנות להפרכה.
מסיבה זו המדע מעדיף להשאיר תחום זה בלתי מוגדר, ובצדק.
המדע לוקח אותנו יד ביד לנקודה העמוקה ביותר שניתן להביא את ההבנה וההיגיון.
מנקודה זו עלינו לבחור…
האם להישאר בגבולות ההבנה וההיגיון, או להתקדם ולתת אמון באינטואיציה הטבועה בנו.
אי אפשר להבין אחדות, הווה, קיום, אמת, אושר,חופש, אהבה, ידיעה אינסופיים…
אי אפשר להוכיח אחדות, הווה, קיום, אמת, אושר,חופש, אהבה, ידיעה אינסופיים…
אי אפשר להפריך אחדות, הווה, קיום, אמת, אושר,חופש, אהבה, ידיעה אינסופיים…
זה הגיוני אבל בלתי ניתן להוכחה או הפרכה.
זוהי אינטואיציה שעולה בעקבות האינטלגנציה.
זוהי נתינת אמון באינטואיציה.
זוהי הבנה אינטואיטיבית…
 
"הדבר שהכי חשוב לאיש מדע, זה לא התעודות, לא מספר שנות הלימוד, וגם לא הניסיון שלו, אלא האינטואיציה שלו."             ( איינשטיין )
 
"היכולת לחוש כי מאחורי כל דבר שאפשר לחוות נמצא משהו שמוחנו אינו מסוגל לתפוס, משהו שיופיו ושגיבותו מגיעים אלינו רק בעקיפין ובהשתקפויות רפות, זוהי דתיות. במובן הזה, ורק במובן הזה, אני דתי." ~ מתוך "איינשטיין והדת"
 
" כל בני האדם שואפים מטבעם לדעת "   אריסטו
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s